איאוס EOS היא פלטפורמת בלוקצ’יין שנועדה לפיתוח ושיתוף יישומים מבוזרים. אם התיאור הזה נשמע לכם מוכר ואתם חווים סוג של דז’ה וו שמזכיר את האת’ריום, ניאו ומיזמי בלוקצ’יין אחרים, אתם לא טועים. הרציונל של איאוס בהחלט מזכיר את האת’ריום ופלטפורמות רבות נוספות.
השאלה המתבקשת שתמיד עולה במקרה של פלטפורמות דומות היא: למה? למה צריך עוד פלטפורמה כמו את’ריום? התשובה על פי מייסד איאוס, דן לארימר, מתחלקת לשתיים: “אנחנו שונים מאת’ריום ואנחנו יותר טובים.” אנחנו כמובן לא נכריע בעניין החלק השני של התשובה. עם כל הכבוד לאיאוס, שגרסת הבטא שלה שוחררה רק בסוף השנה שעברה (דצמבר 2017), את’ריום הוא שחקן ותיק ויציב שתכף סוגר 5 שנים וכבר הוכיח את עצמו ואילו איאוס עדיין נאבקת במחלות ילדות של שלב הפיתוח. בואו לא נשכח עוד עובדה: את גיוס ה-ICO שלה ביצעה איאוס על גבי רשת האת’ריום והמטבע שלה ה-EOS הוא למעשה טוקן מסוג ERC-20 שהונפק על רשת האת’ריום. כך שקצת צניעות לא תזיק. מנגד, מבט מקרוב על האופן בו הרשת פועלת מגלה הבדלים מהותיים, שאם וכאשר איאוס תבשיל, בהחלט עשויים לטרוף כמה קלפים. הרעיון של איאוס הוא להרחיב את השימוש בבלוקצ’יין. איך היא מתיימרת לעשות את זה? ובכן, בפשטות: הממשק של איאוס אמור להיות יותר פשוט ויותר ידידותי. האת’ריום אמנם פתחה את הדלת ופרצה את הדרך ליישומי בלוקצ’יין רחבים שחרגו בהרבה מהדרך בה טכנולוגיית הבלוקצ’יין נכנסה לחיינו עם הביטקוין, על תקן של אמצעי תשלום מאובטח ומבוזר. את’ריום הציגה את מודל ‘החוזים החכמים’ שמאפשר הרבה מאוד יישומים ושימושים, אבל את’ריום היא רשת שרוב המשתמשים לא ימצאו בה את הידיים והרגליים. היא אמנם הנגישה את האפשרות לתכנת בבלוקצ’יין – אבל אתם עדיין צריכים לדעת לתכנת. החדשנות שאיאוס מביאה לשולחן נוגעת בדיוק בנקודה הזו. אתם כבר לא חייבים לדעת לתכנת בשביל לפעול ולעבוד בסביבת בלוקצ’יין.
איאוס מתיימרת להיות סוג של ‘מערכת הפעלה’ של חוזים חכמים, כמו שמערכת ההפעלה במחשב שלנו נועדה לאפשר לנו מגוון פעולות (כמו, למשל, הקלדת שורות אלה) במחשב מבלי שנצטרך להיות מומחים בכתיבת קוד ש יכולים להסתדר לבד בלי ‘מערכת הפעלה’. כלומר, איאוס מאפשרת יצירה של סביבות בלוקצ’יין הרבה יותר פשוטות וידידותיות ממה שהכרנו עד היום. ‘סביבות’ שמבחינת חוויית המשתמש שלהן לא יהיו שונות מ’סביבות עבודה’ (Eco Systems) שאנחנו מכירים מחיי היום-יום שלנו באינטרנט. לא מדובר בעניין טריוויאלי, הרעיון נשמע פשוט, אבל מבחינת אינטגרציה טכנולוגית מדובר בארכיטקטורה מורכבת. לפחות בגזרה הזו יכולה איאוס להציג מקרה מבחן מעניין, שמחזיר אותנו לדבר על היזם העיקרי מאחורי איאוס – דן לארימר. לארימר הוא שחקן ותיק בתחום הקריפטו והפלטפורמות המבוזרות. לא הרבה יחלקו על הגדרתו כגאון שמבין היטב גם בטכנולוגיה והיה אחד ממפתחי אלגוריתם האימות Prof Of Stake. מנגד על התנהלותו כיזם יש ביקורת רבה והוא מואשם כמי שמהר מאוד מאבד עניין ועובר לדבר הגדול הבא. לארימר כבר הספיק להקים (ולנטוש) מערכת מסחר מבוזרת בשם BitShare ורשת חברתית מבוזרת בשם Steem. חשוב לציין ששני המיזמים האלה עדיין קיימים, אבל לארימר לא מעורב בהם והעזיבה שלו פגעה מאוד במומנטום החיובי שלהם. לענייננו מקרה Steem מאוד רלוונטי, כי למרות הביקורת הנוכחית כלפיו לארימר הוכיח שהוא מסוגל לבנות סביבות בלוקצ’יין שמתנהלות אחרת. Steem שנולדה כרשת חברתית שנועדה לחבר בין יצרני תוכן לבלוקצ’יין הביאה מימד חדש לעולם הזה. אגב, לארימר עצמו טוען שלא נטש אלא נתן לפרויקטים לפתח חיים משל עצמם ומבחינתו הם נמצאים על אותו רצף של איאוס, ושההקמה שלה רק מסייעת להם. יש מידה של צדק בדבריו ועדיין, עבור חלק מהמשקיעים והשחקנים הוא נחשב כסוג של סדין אדום. היו מי שהרחיקו לכת וטענו שכל המיזמים שלו הם הונאה אחת גדולה. מה שלא עוזר לאיאוס להרגיע את הציבור זו העובדה שהחברה האישית של לארימר, ,Block One מעורבת עמוק בהקמה ובהנפקה של איאוס.
הבטחה גדולה נוספת שאיאוס מביאה עמה היא היומרה לתת מענה לבעיה הכי גדולה של פלטפורמות בלוקצ’יין – Scalability. בגלל שבלוקצ’יין במהות היא יומן (לדג’ר) מבוזר לא מחיק, ככל שמספר המשתמשים על הרשת גדל גם כמות האינפורמציה שנדחסת לשרשרת גדלה ולמרות משאבי המחשוב האדירים נוצרים ‘פקקים’ בנקודות האימות והרשת פשוט נתקעת. הדוגמה הטובה ביותר היא רשת הביטקוין שגדלה באופן עצום ונכון להיום תהליך אישור העסקאות בה הולך ומתארך. בעגה המקצועית קוראים לבעיה הזו Scalability, כל רשת רוצה לגדול אבל הגידול מקשה עליה לתפקד באופן יעיל. פלטפורמות רבות מציגות פתרונות חלקיים לבעיה באמצעות שיטות חסכוניות של אימות, הגדלת הבלוקים והגדלת קצב הייצור שלהם. איאוס טוענים שפתרו את הבעיה באופן אחר. בלי להיכנס להסברים טכנולוגיים מורכבים ההתפשטות באיאוס היא אופקית ולא אנכית. עובדה זו מאפשרת להריץ הרבה יישומים במקביל בעוד שברשתות אחרות היישום ירוץ באותה רשת. בהפשטה גסה ליבת הרשת נותרת רזה ושרירית בעוד הפעילות מושתתת על ארכיטקטורה חיצונית ומודולרית שגם מאפשרת את גידול הרשת ללא הפרעה ומאפשרת לאיאוס לספק עוד כמה פיצ’ירים מעניינים. למרות ההבטחה הזו מאז שהושקה הרשת אירעו כמה תקלות שאפילו השביתו אותה לפרקי זמן קצרים.
הבשורה הגדולה הנוספת שאיאוס מציגה – וזה קשור לסיפור של Steem ולאופן בה היא מצליחה להפוך סביבות בלוקצ’יין ליותר ידידותיות למשתמש – היא העובדה שלא צריך לשלם על השימוש ברשת. נסביר: בפלטפורמות בלוקצ’יין אחרות כמו למשל האת’ריום, כל פעולה על הרשת עולה למשתמש בעמלה אותה הוא משלם באמצעות GAS וכשמבצעים הרבה פעולות המקרו תשלומים האלה מצטברים לסכומים נכבדים. לכן, ברשתות הבלוקצ’יין לא תמצאו בדרך פעולות טריוויאליות כמו שיתוף תמונות של חתולים. כשמדובר ברשת מקצועית פיננסית זה לא נורא, הפעולות אינן מרובות והתשלום נתפס ממילא כאמצעי באמצעותו אנו רוכשים שירות. אבל מה יקרה אם על כל ציוץ בטוויטר או על כל לייק בפייסבוק היינו נדרשים לשלם 10 אג’? זה כבר משנה את התמונה. ב-Steem באלימר הצליח לפתור את הבעיה, וזו הנדוניה הקונספטואלית הגדולה שהוא הביא לאיאוס. המנגנון שפותח מאפשר לרשת לא לגבות תשלום מהמשתמשים ובמקום זה הם נדרשים להפקיד ערבות בדמות מטבעות EOS, אותם יקבלו אוטומטית בחזרה ברגע שיפסיקו לעשות שימוש ביישום. כל משתמש מקבל ‘אזור אישי’ בו הוא יכול להציג מה שהוא רוצה. יש למודל הזה שני יתרונות, מצד אחד הוא מאפשר חופש פעולה גדול מאוד למשתמש, אבל מצד שני מאפשר לרשת לגדר אותו ולהשית עליו אחריות אישית במקרה של הפרת חוק או פרסומים פוגעניים. המודל הזה מאפשר גם פתרונות אחסון שמבחינת המשתמש הם גם חלופה לשרת, כך שמבחינת הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה של איאוס בהחלט יש לה לאן להתפתח ושווה להמשיך לעקוב אחריה בתקווה שמחלות הילדות יחלפו.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.
