אחד המאפיינים הכי בולטים של עולם המטבעות הקריפטוגרפיים, הוא היעדר יציבות. עם הבעיה הזו, בדיוק, פרויקט DIGIX מנסה להתמודד. DIGIX מתיימר להציג מטבע עם ערך קשיח שמגיע לא מטכנולוגיה או תפיסה כלכלית הקשורה לעולם הקריפטו ואפילו לא מכלכלת ‘הפיאט’ (כסף ‘רגיל’) המסורתית, שגם היא עלולה לקרוס בסיטואציות מסוימות. מהבחינה הזו DIGIX הוא הרבה יותר ‘הארד קור’, כי הוא מגובה במשהו ראשוני, שכבר 6000 שנה מספק לבני האדם ‘ערך’ – הוא מגובה בזהב.
משחר ההיסטוריה הזהב מילא תפקיד בהתפתחות הכלכלה. הנדירות שלו, הצבע המיוחד שהבדיל אותו ממתכות אחרות והעובדה שאינו מחליד הפכו אותו לבעל משמעות מיוחדת, וכבר בבבל הקדומה שהתנהלה בעיקר בכלכלת סחר חליפין, שימש הזהב כסחורה ייחודית ששומרת על הערך שלה ולא מתכלה.
למעשה, תודות לזהב קיים מוסד הבנקאות. הבנקים הראשונים בעולם העתיק התבססו על זהב, וכאשר הוכנסו לשימוש המטבעות הראשונים בלידיה (טורקיה של ימינו) במאה השביעית לפני הספירה, הזהב היה המרכיב הדומיננטי בהם. במשך מאות שנים עמדו מטבעות בראש שרשרת המזון המוניטרית. מטבעות הזהב היו ‘טורפי העל’ של הכלכלה האנושית ומה שטען אותם בערך היה כמות ואיכות הזהב עצמו.
זו נקודה חשובה, כי במשך רוב ההיסטוריה השווי והערך של הכסף נקבע מהתכונות הפיזיות שלו והביקוש המתמיד והקשיח לחומר ולא כתוצאה של מדיניות מוניטרית או תכנון כלכלי מורכב. בשם העברי של המונח ‘כסף’ יש הדהוד לתפיסה הזו. העובדה ששם המונח חופף לשמה של המתכת ‘כסף’ שמילאה תפקיד דומה לזה של הזהב (בדרך כלל במקביל אליו, אך בכל הקשור ל’שווי’ מדורגת מתחתיו), אינה מקרית. הערך של המטבע נגזר והוגדר על ידי הערך של המתכת ולא להפך. הפתרון הזה לא היה חף מבעיות – גם האימפריה הרומית לא היתה חפה ממשברי אינפלציה. הגידול באימפריה והמחסור התמידי בזהב וכסף גרם לכך שהמטבעות הפכו לפחות ופחות ‘טהורים’ ובשלב מסוים שיעור הזהב או הכסף במטבעות הגיע לכדי 5% מהרכב הסגסוגת. מנגד, התפתחה תופעה של ‘גילוח’ מטבעות בשוליים ואגירה של המתכות היקרות. התופעה הזו הביאה לכך שבשלב מסוים מטבעות שנמצאו הרבה זמן במחזור היו שווים פחות ממטבעות חדשים שטרם ‘גולחו’. למרות הבעיות, מתכות יקרות כמו זהב המשיכו להוות את עמוד השדרה המוניטרי – כי האמון שהציבור רכש להם היה פועל יוצא של השווי האוטונומי שלהם ולא העובדה שהנפיקו אותם ממלכה או שליט כזה או אחר.
לקראת המאה ה-18 כאשר הכלכלה התרחבה מאוד הקשר בין השווי הפיזי של המטבעות לערך שהם מייצגים הלך והתרופף, שטרות הנייר הופיעו במגרש והאמון שהציבור רכש לכסף היה תלוי באמון שרכש לגוף שהנפיק אותו (כמעט תמיד ממשלה או שליט) ועמד מאחוריו. אם הגוף הזה נחלש או לא עמד במחויבות הכלכלית שלו גם ערכו של הכסף פחת. הסידור הזה עובד גם היום, פחות או יותר, ולכן הכסף המודרני נקרא ‘כסף פיאט’ (פיאט = אמון באיטלקית). המאה ה-19 באירופה עמדה בסימן מהפכות וחוסר יציבות, האמון בשטרות שהנפיק השלטון היה נמוך. לבסוף ב-1871 נמצא פתרון לשמור על אמון הציבור – לחזור ולגבות את הכסף בזהב.
השיטה נקראה ‘תקן הזהב’ ועד מהרה היא אומצה על ידי מרבית המדינות המתקדמות. הרעיון בשיטה פשוט הבנק המרכזי רוכש זהב ומתחייב שסך השטרות שהוא מוציא במחזור שווה לסך הזהב שהוא שומר בכספות שלו. השיטה הזו החזיקה מעמד עד סוף מלחמת העולם השנייה, אחריה זנחו רוב המדינות את ‘תקן הזהב’, אבל בארצות הברית הבנק הפדרלי שמר על הסידור הזה עד תחילת שנות השבעים. מאז לא משתמשים בעולם ב’תקן הזהב’. היום, DIGIX מחזירה אותו לחיים.
העובדה שכל מטבע DGX (המטבע של DIGIX) מגובה בגרם אחד של זהב, ולכן בכל רגע נתון שווה גרם אחד של זהב, הופכת אותו תיאורטית למטבע הכי יציב בג’ונגל הקריפוטגרפי. הוא צמוד לערך של הזהב שגם היום, ממש כמו לפני ששת אלפים שנה נחשב לאחד הנכסים הכי יציבים. נכס שאינו תלוי בדבר. נכון שגם מחיר הזהב משתנה, ועדיין גם בתקופות תנודתיות מחיר הזהב לא יכול ‘להימחק’ (כמו שקרה להרבה מטבעות קריפטוגרפיים) וגם תקופות של שפל במחיר כמעט בוודאות יתחלפו בעליות וביקושים. גם זו הבטחה שמעט מאוד מטבעות קריפטו יכולים להתחייב עליה.
כאן, ראוי להזכיר ש-DIGIX הולכת בנתיב שחלקו סלול. הרעיון להצמיד למטבעות קריפטו גיבוי ממשי אינו חדש. ב-2014 הושק מטבע קריפטו שלימים ימותג תחת השם, Tether, שהתיימר לייצג ערך מדויק של דולר. Tether לא היה מטבע הקריפטו הראשון שניסה להיצמד לדולר ולהציע אי של יציבות באוקיינוס הקריפטו הסוער, אבל הוא הראשון שהצליח (פחות או יותר) לספק את הסחורה הזו ועדיין נמצא במגרש.
הסיבה ש- Tetherהצליח, היא שהוא אימץ את העיקרון של ‘תקן הזהב’, ורק החליף את הזהב בדולרים. כך, שכל Tether וירטואלי (הנקרא USDT) מגובה בדולר ממשי בחשבון של חברת Tether. אנחנו מתעכבים על זה כי זה בדיוק המודל של DIGIX (רק שאצלה ‘תקן הזהב’ מבוסס באמת על זהב), ודרך כמה מהבעיות שפקדו את Tether אפשר ללמוד מה צופן העתיד של DIGIX שהפכה לאופציה ממשית שעובדת רק לאחרונה.
הרעיון היה יפה וההתחלה מבטיחה, בשלב מסוים המטבע היה כזה ‘להיט’ ש-USDT נסחר ביותר ממחיר של דולר. אבל בהמשך עלו תהיות אם חשבון הבנק של Tether אכן מגבה את כל השטרות במחזור. Tether לא הצליחה לתת תשובות מספקות וכתוצאה מכך ערך ה-USDT צנח והוא נסחר בתקופה מסוימת סביב 90 סנט ליחידה. מאז ה- Tether התאושש, אבל העננה לא הוסרה ועדיין אפשר לפגוש ברחבי הרשת בלוגרים זועמים שבטוחים ש- Tether היא סוג של הונאת פונזי גדולה שבכלל נועדה לנפח את המחיר של הביטקוין.
לא בטוח ש-DIGIX יפלו לאותן מלכודות ועל פניו היוזמה הזו הפיקה כמה לקחים מההיסטוריה הבעייתית של Tether, אבל גם במקרה של DIGIX קיימים כמה סימני שאלה אליהם נתייחס בהמשך.
DIGIX עבדו לאט וביסודיות, הפיתוח של הרעיון החל בסינגפור במקביל להשקת Tether, אבל בשונה מהרבה יוזמות בלוקצ’יין האנשים של DIGIX לקחו את הזמן להתכונן. צריך לזכור שהמשאב העיקרי שהפרויקט הזה דרש הוא זהב. הרבה זהב. והרבה זהב משמע הרבה מאוד כסף. הדרך של DIGIX לממש את זה עברה בגיוס הון ולכן את הנפקת ה-ICO הכינו במשך הרבה זמן.
ב-30 במרץ 2016 יצאה DIGIX, או בשמה המלא DigixDAO, להנפקת ICO על פלטפורמת ה-DAO שיושבת על רשת האת’ריום ומיועדת לביצוע הנפקות כאלה (מכאן מרכיב ה-DAO בשם DigixDAO). היעד שהוגדר לגיוס היו 5 מיליון וחצי דולר והקמפיין תוכנן לערוך 30 יום, רק שהיעד הושג תוך 12 שעות וההנפקה הזו נחשבת למוצלחת והמהירה בתולדות האת’ריום.
תמורת 5 מיליון וחצי הדולר שהמשקיעים הזרימו למיזם הם קיבלו 1.7 מיליון מטבעות DGD. באותו מועד חולקו 300,000 מטבעות נוספים לאנשי צוות הפיתוח כך שהמספר הכולל של מטבעות עומד על 2 מיליון DGD. מטבע ה-DGD הוא בעצם טוקן E20 סטנדרטי שמונפק על רשת האת’ריום ונצבע וממותג כמטבע של DIGIX. שימו לב, אנחנו לא מדברים על מטבע ה-DIGIX שמשקף ערך של זהב. מטבע שבזמן ההנפקה עוד לא היה קיים. האחזקות ב-DGD דומות יותר לאחזקות במניות. מחזיקי ה-DGD הם הנהנים מרווחי הרשת והם המקבלים את ההחלטות בה. כשאנחנו אומרים ‘נהנים מרווחים’, אנחנו מתכוונים למודל קונקרטי. על כל עסקה שנעשית במטבע ה-DGX (מטבע הזהב שמיד נגיע אליו) נגבית עמלה של 0.13% כל העמלות שייגבו במהלך החודש יחולקו בין מחזיקי ה-DGD. עוד מוקדם לדעת כמה המודל הזה יהיה רווחי (הוא תלוי בהיקף העסקאות על הפלטפורמה), אבל מדובר במודל מעניין. מעבר לזה, כמו הרבה טוקנים אחרים ה-DGD נסחר בהתאם לחוקי ההיצע והביקוש ואחרי ההנפקה היה הייפ אדיר שבהחלט דחף את מחיר הטוקן גבוה והיו מי שניצלו את ההייפ הזה כדי לצאת מההשקעה מורווחים.
לפני חודשים אחדים, באפריל 2018 ה-DGX, מטבע הזהב הדיגיטלי, סוף-סוף הושק. אנחנו נמצאים רק שלושה חודשים אחרי שהמטבע נכנס לסירקולציה ושימוש, אז קשה להגיע למסקנות חותכות. נכון להיום פלח השוק של ה-DGX עומד על קצת יותר מ-2 מיליון דולר ונפח עסקאות יומי של כ-700,000 דולר. זה לא הרבה ביחס למפלצות הקריפטו הגדולות, זה לא רע בכלל למטבע נישה בתחילת הדרך. המטבע אמנם תנודתי אבל גבולות הגזרה שלו נעים בין 33 ל-44 דולר ליחידה וזה כנראה תואם פחות או יותר את התנודתיות במחיר הזהב.
בכמה אספקטים עושה רושם שב-DIGIX הפיקו לקחים מהניסיון של Tether. עוד לפני ההשקה הם הכריזו כי חברת ראיית חשבון בינלאומית תפקח על המיזם ותוודא שאכן יחידות הזהב בכספת של DIGIX תואמות למספר המטבעות שבסירקולציה ותפרסם דוח שקוף בכל שנה. בנוסף, DIGIX מאפשרת למי שמחזיק במטבעות DGX להמיר את המטבעות בזהב ממשי. אנחנו לא יודעים אם מישהו מימש את הזכות הזו, אבל תיאורטית זה אפשרי. בפועל, ספק אם הרבה אנשים יבחרו באופציה הזו שמחייבת אותם להתייצב במטה החברה בסינגפור בתוך 30 יום מההכרזה שהוא מעוניין להמיר את ה-DGX שלו בזהב; סכום המינימום להמרה הוא 100 מטבעות DGX כי גודל מטיל סטנדרטי הוא מאה גרם, מכאן שגם לא ניתן למשוך סכומי ביניים אלא רק סכומים עגולים שמתחלקים במאה; מצד שני העובדה שהאופציה קיימת בהחלט מספקת סוג של רגיעה למחזיקי המטבע. חשוב לציין שכשמבצעים מסחר במטבע עצמו ניתן לחלק את ה’זהב הדיגיטלי’ לכל גודל של יחידה ללא שום הגבלה.
אחרי שזה נאמר כדאי לשים לב לכך שלמרות ש-DIGIX מאפשרת סחר בזהב על פלטפורמת בלוקצ’יין מבוזרת, הגיבוי הממשי לכל המטבעות נמצא בכספת אחת. לא לגמרי ברור מה יקרה באפשרות התיאורטית של שוד או אסון טבע ואם מחזיקי המטבע מבוטחים.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.
