בסוף מלחמת העולם השנייה הכלכלן הבריטי ג’ון מיינרד קיינס, מי שנחשב לאחד הכלכלנים הכי משפיעים במאה העשרים, הגה רעיון למטבע גלובלי שיהפוך את המסחר הבינלאומי להרבה יותר קל ופשוט: כמעט לכל מדינה יש מטבע מקומי שמשרת אותה ואת תושביה, אבל מרבית המטבעות האלה לא מקובלים בסחר הבינלאומי והמצב הזה מקשה מאוד על כלכלות קטנות ומדינות מתפתחות. אם לצד המטבע המקומי היה קיים מטבע גלובלי שניתן להמיר אליו בקלות כל מטבע אחר, היו מוסרים הרבה מאוד חסמי סחר. קיינס קרא למטבע הזה – BANCOR.
החלום של קיינס לקשר בין הכלכלות המקומיות בעולם בעזרת מטבע גלובלי אחד לא התגשם. אם כי אפשר לטעון שהדולר האמריקאי נכנס לוואקום והפך למטבע הזה. הבעיה בה נתקל קיינס בשוק העולמי ב-1944 מאוד מזכירה את המצב שקיים בעולם הקריפטו. לצד כמה מטבעות מאוד פופולריים ונזילים כמו הביטקוין והאת’ריום יש מאות מטבעות וטוקנים נוספים שרובם אלמונים למדי. העובדה שהם אלמונים לא הופכת אותם לחסרי ערך או תועלת, חלקם ממלא תפקיד חיוני בפלטפורמות שונות ונישות שונות. אבל האלמוניות הזו והעובדה שהם ממלאים תפקיד בזירה מאוד מוגדרת (ממש כמו רבים מהמטבעות המקומיים בעולם הממשי) הופכת אותם לפחות נזילים. מה הכוונה ב’נזיל’? נסביר: מטבע נזיל הוא מטבע שניתן לממש את הערך שלו במהירות וקלות בלי קושי – לרכוש בו דברים, להמיר אותו לכסף פיאט או למטבעות קריפטו אחרים. מה שקובע נזילות של מטבע זה המנגנון הפשוט של היצע וביקוש. כאשר יש מספיק אנשים שרוצים לקנות ולמכור את המטבע בכל רגע נתון הוא נזיל. אבל מה קורה כאשר מדובר במטבע נדיר שלא בכל רגע שמישהו רוצה למכור אותו (או לקנות אותו) ימצא ממול קונה (או מוכר)?
לא מדובר בבעיה תיאורטית, האופן שבו פועלות זירות מסחר הקריפטו – המבוזרות והריכוזיות כאחת הוא באמצעות matching – חיבור בין מי שרוצה למכור למי שרוצה לקנות. יש זירות שבכלל לא יתעסקו עם טוקנים נדירים, בזירות אחרות לפעמים יכולים לחלוף שעות ואפילו שבועות לפני שיש matching וזה מייצר בעיית נזילות, שכמו במעגל קסמים, גם משפיעה (לרעה) על שווי המטבע.
מה שמרגיז שזה לא אמור להיות ככה, כי בסוף היום למרות הדומיננטיות של הביטקוין והמטבעות בעשירייה הראשונה, רוב העסקאות בשוק הן דווקא של מטבעות פחות מוכרים, אנחנו פשוט לא מבחינים בהן בגלל ה’רעש’ שעושים הגדולים. אבל כשבוחנים כמותית את העסקאות מגלים הרבה מאוד עסקאות קטנות וספציפיות בפלטפורמות לא מוכרות שיחד מייצרות מסה – התופעה הזו מכונה ‘עקרון הזנב הארוך’ (long tail). בעולם האמיתי כלכלת ‘הזנב הארוך’ היא פקטור חשוב, כי עסקאות קטנות מזדמנות בסופו של דבר מצטברות, זה אמור להיות כך גם בעולם הקריפטו אבל בעיית הנזילות מייצרת חסם.
ב-17 ביוני 2017 הושק מיזם שמתיימר לתת לכך מענה, ולא במקרה המיזם הזה נקרא BANCOR.
זה הזמן להסביר מה זה בכלל BANCOR (רשת הבלוקצ’יין, ולא המטבע המדומיין של קיינס), כי BANCOR אינו מטבע (אם כי יש גם מטבע) ולא פלטפורמה (BANCOR למעשה יושב על פלטפורמה משנית ברשת האת’ריום) – BANCOR הוא פרוטוקול שעושה שימוש ב’חוזים חכמים’. הפעולה שהוא מבצע אינה פעולת מסחר (קנייה או מכירה) אלא פעולת ‘המרה’. כך שאפשר להגדיר את BANCOR כסוג של ציינג’ אוטומטי מבוזר.
בשלב הראשון האלגוריתם של BANCOR יודע לחשב את שוויו של כל טוקן שהונפק על רשת האת’ריום ולחשב את שוויו בערכים של כל טוקן את’ריום אחר או כסף פיאט אליו רוצים להמיר אותו. זה כשלעצמו יפה, אך לא מהפכני. זירות מסחר רבות פועלות פחות או יותר לפי העיקרון הזה. במקרה של BANCOR דווקא השלב השני מעניין יותר.
כזכור, במערכות המרה קודמות המפתח להמרה מהירה הוא בחיבור בין מוכר לקונה (matching) ובטוקנים לא נפוצים matching לוקח זמן שתוקע את התהליך. BANCOR מצאו דרך חכמה להתמודד עם הבעיה הזו. ברגע שמשתמש מתחבר למערכת ומודיע שהוא מעוניין להמיר סכום של טוקן מסוים במטבע אחר, המערכת של BANCOR מייצרת את המטבע המקומי של הרשת, ה-BNT. מעל לפני השטח BNT הוא טוקן ERC 20 סטנדרטי של רשת האת’ריום שמקבל זיהוי חדש, אבל בהרבה מובנים ה-BNT הוא טוקן מסוג שעוד לא ראינו על האת’ריום. כל BNT חדש שנוצר בהקשר להמרה ספציפית טוען בתוכו את המטבע שרוצים להמיר ומומר בטוקן BNT שמכיל את המטבע שאותו רציתם לקבל בתמורה. ה-BNT החדש עובר ישירות לארנק של מי שביצע את הפעולה בלי לחכות לשום matching, ומהארנק ההמרה מתבצעת מ-BNT למטבע שהמשתמש רצה תחילה. בינתיים ה-BNT שמכיל את המטבע שהומר נשאר ברזרבה של BANCOR וברגע שיהיה מי שיבקש אותו התהליך הזה יתבצע שוב. העובדה שהמטבע הזה עובד כמערכת של חוזים חכמים, יצרה טוקן מסוג חדש שבעתיד כנראה נפגוש יותר ויותר וכבר היה מי שהגדיר אותו בתור ה-Smart Token.
כמו שקורה הרבה פעמים ה-BNT פיתח ערך בלתי תלוי משלו וככזה הוא הפך בעצמו למטבע סחיר.
הסידור הזה עובד מצוין ובמידה רבה הזרים דם חדש ונתן זכות קיום ללא מעט טוקנים שאולי היו נכחדים. והפרוטוקול הזה מקפל בתוכו עוד כמה יתרונות כמו העובדה שבפועל העסקה מתבצעת רק בארנק של המשתמש כך שהוא אינו צריך להעביר אותו למשמרת אצל צד שלישי (וכבר היו מקרים שזירות מסחר נפרצו וכסף של משתמשים נגנב), בנוסף העמלות ב-BANCOR זולות משמעותית מהעמלות הנהוגות בזירות המסחר. לא מדובר בעמלות במובן המקובל אלא בתשלום GAS שנועד להפעיל את מערכת החוזים החכמים.
אפרופו ‘מטבעות מקומיים’, זה המקום להזכיר ש-BANCOR הוא יוזמה ישראלית. לאור ההישגים הישראלים בתחום ההייטק זה היה רק עניין של זמן עד שנראה חברה ישראלית מציגה יוזמה משמעותית בתחום הקריפטו. כיחידים כבר פגשנו מפתחים ישראלים בתפקידים משמעותיים בפלטפורמות קריפטו; בתחום פלטפורמות הבלוקצ’יין המקצועיות פועלות כמה חברות ישראליות; אבל עד הופעת BANCOR עוד לא ראינו חברה ישראלית שפועלת בלב הזירה.
BANCOR עושה את זה בגדול, היזמים אייל הרצוג וגיא בן ארצי (שכבר עשה אקזיט יפה עם חברת Mytopia) הם הרוח החיה ב-BANCOR ובצוות הבכיר יש הרבה ישראלים נוספים בתפקידי פיתוח וניהול. אל הגרעין הישראלי הצטרפו ‘התותחים’ הבינלאומיים טים דרייפר, אחד המשקיעים המרכזיים בחברות כמו סקייפ וטסלה, והכלכלן הבלגי ברנרד לייטר שנחשב לארכיטקט של מטבע היורו.
הכניסה של BANCOR למגרש היתה באמצעות הנפקת ICO ענקית (הגדולה ביותר עד אז) במסגרתה גויסו 156 מיליון דולר, ומאז החברה הזו לא מפסיקה להכות גלים. אין ספק של-BANCOR יש טמפרמנט ישראלי. מרגישים את זה בחדשנות ובמהירות בה החברה צומחת ודוחפת וגם, לפעמים, בשחצנות והיהירות. כך, למשל, בתחילת 2018 כסוג של תרגיל יח”צ BANCOR פירסמה קול קורא להאקרים לבחון את הפלטפורמה והיא אפילו גידרה כמה מטבעות דמי והזמינה האקרים לנסות לפרוץ ולקחת אותם ולזכות בגמול. התרגיל היחצ”ני הזה בהחלט עשה את העבודה. הבעיה היחידה, שביוני האחרון התרחשה פריצה אמיתית למערכת של BANCOR ונגנבו מטבעות בשווי של 23.5 מיליון דולר. במקרה הזה ‘הפדיחה’ היא באמת הבעיה הכי קטנה של BANCOR כי הפריצה הזו יצרה כדור שלג שבשלב זה סופו לא ברור.
החברה הצליחה להקפיא את טוקנים ה-BNT הגנובים (כעשרה מיליון דולר), אבל הצעד הזה רק הגביר את הזעם כלפיה, כי לדעת מומחים אחדים, וביניהם צ’רלי לי מייסד לייטקוין שגם צייץ על כך לכל העולם, העובדה שהחברה הצליחה להקפיא את המטבעות אחרי שהם יצאו מהמערכת מעידה שהיא יכולה לשים את ידה על מטבעות שנמצאים בארנקים ומכאן שהיא לא בדיוק מבוזרת.
השילוב הזה של הגניבה, אובדן האמון ביכולות האבטחה של המערכת והתהיות על רמת הביזור גרמו לשער ה-BNT לקרוס ב-64% תוך ימים ולחברה למחוק כמחצית משוויה. ההשלכות העתידיות של האירוע הזה לא לגמרי ברורות, אבל סביר להניח ש-BANCOR תתאושש. בסך הכול יש לה רעיון טוב שעובד, יש לה מספיק הון והיא לא קופאת על שמריה וכל הזמן יש פיתוח של אפליקציות ושותפויות חדשות. על רקע זה כדאי להזכיר שפחות מחודש לפני הפריצה, במאי 2018 היא חברה בשיתוף פעולה עם מיזם סטוקס (STOX), פלטפורמת החיזוי החדשה והמדוברת שחברת אינבסט הענקית משיקה בימים אלה. בהנחה שחברי BANCOR יודעים להפיק לקחים כנראה שעוד נשמע על הפרוטוקול הזה לא מעט בהמשך הדרך.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.
