כשנכנסים לאתר האינטרנט של עמותת קארדנו (Cardano foundation) וקוראים את הצהרת הכוונות של המיזם (יש למיזם הזה גם מטבע ה-ADA, אבל בואו לא נרתום את העגלה לפני הסוסים), קשה להתעלם מהשורה הזו: it is the first blockchain platform to evolve out of a scientific philosophy and a research-first driven approach, או בתרגום חופשי: “זו פלטפורמת הבלוקצ’יין הראשונה שהפיתוח שלה מונחה על ידי גישה פילוסופית מדעית ומחקר”.
צ’רלס הוצ’קינסון, מייסד קארדנו, היה אחד המייסדים של את’ריום וזה מאוד ניכר בפלטפורמה של קארדנו שמזכירה בהרבה מובנים את זו של האת’ריום. אבל עושה רושם שבניגוד לכיוון הכמעט אנרכיסטי שהוביל ויטליק בוטרין מי שהגה את הרעיון לאת’ריום, הוצ’קינסון מנסה לתפוס את משבצת המבוגר האחראי.
כמו בוטרין, הוצ’קינסון מתייחס לבלוקצ’יין כאל רעיון ‘גדול’ בהרבה מאמצעי תשלום מבוזר, וכמוהו הוא דוגל בשימוש בקוד פתוח. אבל בעוד בוטרין מייצג את הגישה המסורתית של ‘אבירי הקוד הפתוח’ שחלקם מזדהים עם השורה המפורסמת מהאינטרנציונל: “עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה”; הוצ’קינסון גורס שהשינוי החברתי שהבלוקצ’יין יחולל יחייב שיתוף פעולה עם ממשלות וגורמי רגולציה אחרים, ושביזור אין פירושו אנרכיה או נתק מוחלט ממערכות שלטוניות.
בראיונות שנערכו עמו חוזר הוצ’קינסון על כך שהכוח של הבלוקצ’יין הוא בפוטנציאל לאינטרדיסציפלינריות, שמאפשר לה בפועל לעשות חיבורים בין רעיונות ליישומים. את הגישה האקדמית הזו הוא הביא לקארדנו, שצוות הפיתוח שלה כולל לא רק מומחים בתכנות קריפטוגרפי ואלגוריתמים שהחשיבה שלהם היא יותר ביצועית, אלא גם מומחים בסוציולוגיה, רגולציה ופילוסופיה – הכול בשביל להתאים את הפלטפורמה לעבוד כרשת מבוזרת אבל בעולם האמיתי שמתנהל בפיקוח של מערכות ממשל.
כשאנחנו מדברים על ‘צוות הפיתוח’ אנחנו בעצם מדברים על שלושה גופים שונים העומדים מאחורי המיזם, כאשר כל אחד מהם אחראי לאספקט אחר של הרשת ומגיע מדיסציפלינה שונה. ה-Cardano foundation היא הגוף שאחראי לענייני רגולציה, למשתמשים ולאספקטים המסחריים. ה-IOHK הוא הגוף שמבצע את המחקר ואחראי לפיתוח הטכנולוגי, ואילו Emurgo הוא גוף השקעות שמשקיע בסטרטאפים וגורמים נוספים הבוחנים יישומים לבלוקצ’יין של קארדנו.
קארדנו אינה מיזם הבלוקצ’יין היחיד שתוכנן מתוך מחשבה לפתוח ממשקים אל מול ‘מערכות מסורתיות’, הדוגמה הבולטת היא ללא ספק ריפל. אבל בעוד ריפל נתפסת כמי שמכרה את נפשה לשטן ומשרתת את האינטרס של חברות האשראי, קארדנו מסתכלת על התמונה הגדולה העתידית, והיא מציעה מודל לרשת שהיא מצד אחד רשת מבוזרת לחלוטין ומצד שני כבר ערוכה טכנולוגית ליום בו הרגולציה תהיה יותר נוקשה.
זו כנראה תפיסת עולם חכמה, כי הרגולציה כבר דופקת בדלת. הגידול העצום בשווקי הבלוקצ’יין (מטבעות קריפטו והנפקות ICO) לא יכול היה לעבור מבלי שגורמים ממשלתיים יתחילו להיכנס לתמונה.
צריך להבין כי עבור העולם כמו שהכרנו אותו עד אתמול – כלכלה מבוזרת ללא פיקוח של צד שלישי, היא משהו שמאיים על היסודות הבסיסיים של ריבונות כלכלית. אפשר להבין את העולם, גם בגלל – ויסלחו לנו ‘אבירי הקוד הפתוח’ – שלכלכלה מבוזרת יש צד אפל שמקשה לעקוב אחרי מסלולי הלבנת הון והעלמת מיסים, וגם בגלל שריבונות כלכלית היא מרכיב מרכזי בריבונות שלטונית. כאזרחים במדינות ריבוניות, אנחנו לפעמים ביקורתיים כלפי מדיניות השלטון, אבל ביקורת אין משמעותה לקחת את החוק לידיים, ולפעמים המרחק בין הסייבר אנרכיזם במיזמים מבוזרים, ובין אנרכיה בעולם הממשי יותר קצר ממה שאפשר לחשוב.
בואו לא נשכח שעדיין יש לממסד הרבה כוח, בעיקר בצמתים בהם מתבצעת המרה לכסף השכיר הרגיל (כסף פיאט). מלחמה לא תועיל לאף אחד מהצדדים ולכן פלטפורמה שגם משאירה מקום לרגולציה עתידית וגם מצליחה לשמור על האופי המבוזר שלה עונה על צורך אמיתי בשוק – זה בדיוק מה שמציעה קארדנו.
קארדנו בנויה על עקרון הבלוקצ’יין, אך בשונה ממרבית השחקנים האחרים במגרש הקריפטוגרפי שכמעט כולם הם ואריאציה על האלגוריתם המקורי של הבלוקצ’יין, קארדנו הציגה אלגוריתם מטיפוס חדש בשם Ouroboros.
מרבית האלגוריתמים ברשתות בלוקצ’יין פועלים על מנגנון אימות שנקרא Proof of Work ואילו Ouroboros פועלת על שיטת אימות עסקאות שנקראת Proof of Stake. למה זה חשוב? כי מנגנוני הכרייה בשיטת Proof of Work מבזבזים המון אנרגיה. כך שכבר ההחלטה הזו מרמזת על חשיבה גלובלית – במודל הכרייה הנפוץ גידולים עתידיים עלולים לגרום למשברי אנרגיה וכל הרעות החולות לסביבה שקשורות אליה.
אבל החלק המעניין באמת בטכנולוגיה של קארדנו קשור לכך שהקארדנו למעשה מורכבת משלוש שכבות שונות שכל אחת מהן משרתת יעוד אחר.
שכבת ה-CSL היא שכבת היסוד בה מתבצע אימות העסקאות ונכרה המטבע של הרשת ה-ADA, שכבה זו מתנהלת בביזור מלא ולא ניתן לשנות בה מידע כמו ברוב רשתות הבלוקצ’יין שהכרנו.
השכבה השנייה, ה-CCL, היא השכבה הממוחשבת שמתארת את העסקאות באמצעות חוזים חכמים, השכבה הזו אינה ‘נעולה’ והיא מאפשרת למשתמשים להיכנס ולהטמיע חוזים חדשים, ובעצם פותחת פתח להטעמת רגולציה, שתאפשר גם לגופים וגורמים שחייבים בפיקוח לבצע עסקאות ברשת, כאשר הרגולציה הנוגעת אליהם תקבל ביטוי בחוזה חכם שיתווה את תנאי הרגולטור.
השכבה השלישית, ה-KMZ, היא שכבה של שרשראות צד שמאפשרות תקשורת עם פרוטוקולים שונים ומסייעת לרשת לבצע עדכונים והתקנות של אפליקציות חדשות.
שיטת השכבות מאפשרת למשתמשים ברשת ליהנות מאנונימיות, ובאותה נשימה, בנויה כך שניתן יהיה לשלב תהליכי רגולציה מבלי לפגוע באנונימיות הזו.
המטבע של רשת הקארדנו הוא ה-ADA. כשהרשת ביצעה את גיוס ההון היא עשתה הנפקת טוקן והזרימה למשקיעים סכום של 62 מיליון דולר. אל מעל 20 מיליארד ADA שנכנסו לסירקולציה אחרי ההנפקה מצטרפים מטבעות חדשים שמושגים דרך מנגנון הכרייה שמספק את כוח המחשוב לאימות העסקאות. לפחות כרגע, הכרייה של ADA היא מאוד מבוזרת ומאפשרת גם למשתמשים מהשורה לקחת חלק פעיל בכרייה ולצבור ADA.
כמטבע, הייחוד של ADA נובע מזה שכרגע קיים רק ארנק אלקטרוני אחד שתומך בו – הדדלוס. אם זה נשמע לכם כמו חיסרון, ממש לא בטוח שאתם צודקים. ארנק ייעודי אחד לכל המשתמשים, כמו הדדלוס, שפותח על ידי צוות הפיתוח של קארדנו משפר את רמת האבטחה ברשת ומאפשר הטמעה עתידית של אפליקציות חכמות חדשות. בנוסף, העברה של כסף מהחשבון לארנק היא מאוד מהירה ולפי דיווחי החברה בהמשך הוא יתמוך גם במטבעות נוספים ובהם הביטקוין והאת’ריום.
כחלק מחשיבת המאקרו בקארדנו עובדים על פיתוח אפליקציה לאנדרואיד שתאפשר מסחר של ADA כנגד מטבעות אחרים, ויש אפילו מחשבה על כרטיס אשראי שיבצע המרה אוטומטית מ-ADA. כמו שאפשר לשים לב הרצון לידד ולהנגיש את השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ’יין ולשלב אותה בכל אספקט טריוויאלי בחיים בא לידי ביטוי בתכנון הפלטפורמות התומכות של מטבע ה-ADA, וזו בהחלט נקודת זכות בחשיבה לטווח ארוך בבחינת מטבע קרטוגרפי. בהקשר הזה ADA בהחלט זוכה לנקודות זכות בלי קשר לגרף הביצועים ושווי השוק שלו. אלה, אם כבר שאלתם, בהחלט גורמים למחזיקים במטבע לחייך.
כרגע מעמדה של קארדנו עדיין רחוק מענקים כמו הביטקוין והאת’ריום. עם זאת יהיה מעניין לראות את יחסי הגומלין בין קארדנו ואת’ריום, שהפלטפורמות שלהן משחקות במגרשים דומים (בנוסף לכמה שחקנים עולים חדשים כמו, למשל, טרון). נכון להיום ה-ADA אינו זמין לרכישה ישירה ומי שמעוניין להשקיע ב-ADA או לרכוש אותו כדי לעשות שימוש ברשת קארדנו, צריך להצטייד בביטקוין או את’ריום ולגשת לזירות מסחר אלטרנטיביות כמו Binance או Bittrex.
מאז הושקה קארדנו בספטמבר 2017 היא ביצעה קפיצות יפות ושווי השוק עולה בהתמדה. פרדוקסלית האיום הכי גדול על קארדנו הוא גם היתרון הגדול שלה. קארדנו כבר היום מנסה לאותת שהיא הפלטפורמה של העתיד. החשיבה המוקדמת על רגולציה, חיסכון אנרגטי, ממשקי ה-ADA בפיתוח והבסיס הארגוני מאחוריה מעידים שהחשיבה בנושא הזה מאוד רצינית. אבל ‘העתיד’ הזה נמצא בטווח של כמה שנים בהמשך – בתחום מטורף כמו מטבעות קריפטוגרפיים ויישומי בלוקצ’יין מדובר בסוג של נצח וכאן ההימור על העתיד של קארדנו עלול להתגלות כעקב אכילס וכיוזמה שהקדימה את זמנה.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.
