מטבע הניו ביטס (NuBits NBT) הוא עוף מוזר בביבר המטבעות הקריפטוגרפיים. בעולם שהמאפיין הכי מובהק שלו הוא חוסר יציבות ותנודתיות גבוהה בשערי המטבעות, הניו ביטס חותר לתכונה אחת – יציבות.
הרציונל עליו מושתת הניו ביטס ברור – בסביבה פיננסית של מטבעות מבוזרים תנודתיים, מטבע יציב שניתן ל’ברוח אליו’ או לעגון בו למשך תקופה הוא צורך חיוני. אפשר תמיד לצאת מתוך המטריקס של הקריפטו ולהמיר את הביטקוין, האת’ריום או כל מטבע קריפטו אחר שנמצא ברשותנו ב’כסף פיאט’ (הכסף ‘הרגיל’ שמדינות מנפיקות), אבל עבור מי שרוצה להתנהל רק בעולם הסחר המבוזר, תמיד טוב שיש מטבע קריפטוגרפי כזה. זה, בדיוק, היה היעד שניו ביטס העמיד לעצמו – רשת בלוקצ’יין מבוזרת כמו שיש לכל מטבע קריפטו אחר, רק בלי התזזיתיות והמרדף הבלתי פוסק אחר ‘שווי המטבע’ שמאפיין את רוב הענף.
בתיאוריה זה נשמע נפלא. אבל איך בכלל מייצרים יציבות למטבע ומה נקודת הייחוס? מאחר ובעולם הקריפטו אין חיה יציבה כזו, היה צריך למצוא נקודת ייחוס בעולם הכלכלה המסורתית. באופן כמעט מתבקש, נקודת הייחוס שנקבעה היא שער הדולר האמריקאי. כלומר, מייסדי הרשת התכוונו להצמיד את שער ה-NBT (סימון מטבע הניו ביטס בזירות המסחר) לשער הדולר. זה נשמע פשוט אבל זה ממש לא פשוט.
עוד לפני שהופיע מיזם ניו ביטס היו (וישנן) יוזמות של פלטפורמות ששאפו להיצמד לשער הדולר. כנראה הראשונים לעשות זאת היו מי שהשיקו מטבע בשם BitUSA. בלי להיכנס ליותר מדי פרטים, BitUSA ניסו בגדול את ‘שיטת מצליח’, הנפיקו מטבע, הכריזו שהוא צמוד ושווה ערך לדולר בלי באמת לתקף את זה, וקיוו לטוב. זה לא הצליח להם. כל הקונספט של ‘כסף’ הוא חסר תוקף אם אין מספיק משתמשים שיתנו בו אמון. או לענייננו ישתכנעו שיש בו ערך אמיתי.
מנגנון בניית הערך, הוא האתגר הגדול ביותר של מטבע דיגיטלי. חלקם כמו הביטקוין אימצו את מודל הכרייה שטוען את הביטקוין בערך ראשוני גבוה אפילו בשל העובדה שיקר לייצר אותו (הוא מצריך כוח מחשוב עצום שצורך המון אנרגיה); חלקם התבססו על פלטפורמות שמייצרות ערך למשתמשים כמו האת’ריום.
אבל לקום בבוקר, להמציא מטבע ולהגיד שהוא שווה דולר, זו לא באמת תכנית עבודה ומטבע ה- BitUSA נעלם כמו שהופיע.
הניו ביטס ממש לא התנהל כמו BitUSA, הוא בא עם אסטרטגיה סדורה ומכניזם מתוחכם הכולל מנגנון פנימי של היצע וביקוש שאמור לשמור על יציבות שער הדולר. בנקודת הזמן בה השורות האלה נכתבות, יותר מארבע שנים אחרי השקת ניו ביטס, אפשר לקבוע בדיעבד שהמנגנון הזה לא הוכיח את עצמו (נפרט בהמשך), אבל באמצע שנת 2014 היה הניו בייטס אחד משני המטבעות שהגיעו לגמר התחרות – “הדולר המבוזר הדיגיטלי” ולמשך תקופה מסוימת היה נראה שהוא המנצח הגדול. זה לא מה שקרה ובשלב הזה בסקירה שווה להקדיש כמה מילים למטבע שכן הוכתר בסוף לדולר הדיגיטלי –Tether .
חייבים להסיר את הכובע בפני Tether כי הדרך בה המיזם הזה התמודד עם ההצמדה לדולר היתה פשוטה וגאונית כאחת. כמו אלכסנדר מוקדון, שלא ניסה בכלל להתיר את ‘הקשר הגורדי’ ופשוט חתך אותו באבחת חרב, ב- Tether לא התמזמזו עם מנגנונים מתוחכמים ופשוט רכשו הר של דולרים אמיתיים. תמורת כל דולר בחשבון של הרשת הונפק מטבע Tether, והופ – אין שאלה של אמון: Tether זה דולר. אפשר להעביר אותו הלאה ולהמיר אותו מהחשבון של הרשת בדולר אמיתי וחוזר חלילה. במציאות, זה הלך פחות חלק, ובשלב מסוים היו חשדות (שהוכחשו אך לא הוזמו) שאין באמת גיבוי דולרי לכל המטבעות בסירקולציה, והיה אפילו בלוגר עקשן שטען ש- Tether הוא בעצם חלק ממעגל קונספירטיבי שנועד לנפח את המחיר של הביטקוין. מה שברור שגם Tether לא תמיד היה זהה למחיר הדולר. בשיא המשבר Tether נמכר גם בתשעים סנט ליחידה ובתקופה מסוימת, בשיא ההייפ סביבו, הוא אפילו נסחר במחיר של כמה סנטים יותר מערך הדולר. היום, עושה רושם שהוא התגבר על מחלות הילדות וממלא תפקיד חשוב בארכיטקטורה של כלכלת הקריפטו. הוא נמצא במקום אליו כיוון מטבע הניו ביטס ולא זכה להגיע.
לפחות בתחילת הדרך, הניצחון של Tether על הניו ביטס, לא היה מובן מאליו. במשך שנה תמימה מאז שהושק המטבע ב-23 לספטמבר 2014 ועד ה-23 בספטמבר 2015 הצליח המטבע לשמור על יציבות מרשימה ושווי של דולר אחד למטבע NBT אחד.
בשונה ממרבית מטבעות הקריפטו ה-NBT של ניו ביטס אינו תולדה של כרייה. המטבעות מופצים על פי דרישה ובהתאם להחלטות המשתמשים ברשת. מאחר שהמטרה המוסכמת על המשתמשים היא יציבות גם צפויים פחות קונפליקטים, כי מנגנון היצע וביקוש פועל באופן כמעט בינארי.
חלק ממנגנון היציבות של ניו ביטס כולל החזקות במטבעות קריפטו אחרים (בעיקר ביטקוין) שגם אותם הרשת מרחיבה ומצמצמת לפרקים ככלי לוויסות בראיית שוק כוללת. חלק אחר כולל מנגנון פנימי שמאפשר להכניס מטבעות נוספים לפי דרישה ומאפשר, בהצבעה של המשתמשים בעלי הזכויות ברשת, גם לעצור ולהקפיא את המטבע בעת הצורך. ברשת יש אפילו מנגנון שמפצה מחזיקים שמסכימים ל’החנות’ (PARK) את ההחזקות שלהם לפרק זמן מוסכם בריבית. כך, באמצעות כמה פרמטרים מווסתת הרשת את המטבע ושומרת אותו מוצמד לדולר. בכל אופן, כך זה עבד לתקופה מסוימת.
מי שמקבל את ההחלטות ברשת הם המשתמשים שהחליטו להיות ‘בעלי מניות’. נסביר: כזכור המטבע הסחיר בניו ביטס הוא ה-NBT (שאמור להיות צמוד לדולר), במקביל קיים ברשת מטבע נוסף שהמחזיקים בו מקבלים זכות הצבעה ואפשרות לביצוע פעולות אחרות ברשת. מטבע זה נקרא NuShares וכמו ששמו מרמז הוא מתפקד כסוג של מניה שמעניקה למי שמחזיק בה זכות להיות חלק ממנגנון קבלת ההחלטות ברשת. המנגנון הזה היה מורכב ולקח בחשבון הרבה מאוד תרחישים ותסריטים, כולל מצב תיאורטי בו הדולר יחווה תקופה של היפר אינפלציה והתרסקות. אם היתה מתרחשת סיטואציה כזו במציאות, תקנון הרשת מאפשר התנתקות מנקודת הייחוס של הדולר למודל אחר בהצבעת רוב. בפועל, המנגנון הזה כנראה היה מורכב מדי, כי למרות תקופה יפה של יציבות, הניו ביטס לא עמד בציפיות.
בסופו של יום מה שמגדיר הצלחה של מטבע, זה כמות האנשים והעסקים שמוכנים לכבד אותו. ובמבחן הבסיסי הזה של נתח שוק הניו ביטס לא הצליח להציג תוצאות מרשימות או מגמת גידול יציבה. נתח השוק שלו עומד על כ-2 מיליון וחצי דולר ואינו מראה סימני התרחבות. על העניין הזה שום מנגנון פנימי מתוחכם של היצע וביקוש לא יכול לפצות, ולכן הבלתי נמנע קרה. הניו ביטס לא הצליח להיצמד לדולר ומחירו ירד. הוא לא התרסק בבת אחת, היו לו ירידות שכמעט מחקו אותו ואז התאוששות מרשימה. אבל הרעיון היה יציבות והצמדה לדולר. לדולר הניו ביטס כבר לא התקרב. אבל באופן פרדוקסלי במשך תקופה מסוימת, דווקא חוסר היציבות שלו משך משקיעים שראו בו הזדמנות בשל אותו חוסר יציבות שמאפשר לקנות בזול ועם קצת מזל (ותכנון) לצאת עם רווח. כרגע עושה רושם שגם ההייפ הזה מאחורינו ונכון לחודש יולי 2018 שערו של מטבע NBT אחד שהיה אמור להיות דולר דיגיטלי לכל דבר שווה בזירות המסחר קצת פחות מ-24 סנט.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.
