- דף הבית
- Tether
( טת'ר )
שי אביבי: ” לא משלם בדולרים אני.”
רמי הויברגר: “אלא מה?”
שי אביבי: “בדולצ’ים, אותו דבר כמו דולר…”
רמי הויברגר: “דולרים מזויפים?”
שי אביבי: “מה פתאום! דולצ’ים אורגינל.”
זוכרים את המערכון הקלאסי של “החמישייה הקאמרית” עם הדולצ’ים שכתב יוסף אל דרור? הרציונל של מטבע ה- Tetherלא כל כך רחוק ממערכון הנונסנס, ובמציאות מסתבר שהסידור הזה דווקא עובד לא רע. כי Tether זה כמו דולצ’ים – שזה אותו דבר כמו דולר.
הרעיון הבסיסי של ה-Tether כמעט התבקש מעצמו. עם כל הכבוד למטבעות הקריפטו, מרבית המסחר בעולם מתבסס על ‘כסף פיאט’ (כסף “אמיתי” שמאחוריו בנק מרכזי של מדינה) ואם נהיה ספציפיים יותר, באמצעות כמה ‘מטבעות על’ שמכובדים בכל העולם מתוקף הכוח הכלכלי שהם מייצגים (מטבעות כמו דולר אמריקאי, יורו או ין יפני). גם זירה כלכלית מבוזרת צריכה להתממשק עם העולם האמיתי והעובדה שאי אפשר לשלם בדולרים (או בכל מטבע פיאט אחר) ישירות לבלוקצ’יין היא חסם לפעילות כלכלית.
אפילו עכברי הקריפטו הכי גדולים יבדקו בסוף היום מה שער הביטקוין דולר, ובכל עסקה הם יבצעו בעצמם את החישוב. לא היה פשוט יותר אם היה קיים דולר דיגיטלי מבוזר ששערו אינו מושפע מהתנודתיות האדירה של המטבעות הדיגטליים אלא צמוד לשערו של הדולר של הפדרל רזרב?
מסיבות מובנות, הפדרל רזרב (הבנק המרכזי של ארצות הברית) לא מוכן להנפיק דולרים דיגיטליים רשמיים. אז מה עושים כשאי אפשר להשתמש בדולרים דיגיטליים רשמיים? מוצאים תחליף דיגיטלי לא רשמי, ממש כמו הדולצ’ים במערכון הסאטירי של ‘החמישייה הקאמרית’. זה בדיוק הערך המוסף של ה-Tether ולא מדובר בבדיחה אלא במטבע קריפטוגרפי שיש לו תפקיד חשוב בוויסות הזירה המבוזרת.
כמו שהסברנו ‘דולר דיגיטלי’ עונה על צורך אמיתי בפלטפורמות הקריפטו ובראש וראשונה סביב המסחר ההולך וגדל בביטקוין. הרעיון פשוט ומתבקש, ליישם אותו זה כבר עניין אחר. Tether לא היו הראשונים שניסו ליישם את הרעיון הזה, אבל הראשונים שהצליחו והם עשו את זה בזכות אסטרטגיה מפתיעה, שמדגימה יפה שלפעמים שיא החדשנות זה לאמץ אסטרטגיה בלתי חדשנית בעליל.
כאמור, עוד לפני Tether היו מטבעות שהכריזו בקול תרועה שהם צמודים לשער הדולר ונכשלו. למה? כי כדי לעמוד מאחורי הצהרה כזו צריך תוקף, אי אפשר להמציא מטבע ופשוט להכריז שהוא שווה דולר ותמיד צמוד לדולר – צריך לשכנע את השוק שזה באמת נכון – אחרת אף אחד לא יסחר באמצעותו ובמקרה כזה המשמעות היא שהוא שווה כלום ושום דבר.
כמה שנים לפני שהפציע ה-Tether היה מטבע בשם BitUSA שניסה את הטריק הזה. לא הלך. בהמשך הופיע מטבע בשם NuBits שגם התיימר להיות דולר דיגיטלי ואפילו התנהל בצורה יותר רצינית באמצעות מנגנון היצע וביקוש מורכב שהיה אמור לייצר הצמדה לדולר. גם היוזמה הזו לא תפסה. ב-2014 הושק Tether (תחילה תחת השם Realcion שהוחלף לאחר זמן קצר ל-Tether), העובדה שבאמצע שנת 2018 אנחנו עדיין מדברים עליו, מעידה שהסיפור שלו אחר.
מה הפטנט של Tether שהצליח לבסס אמון ולגרום לשוק (רוב הזמן) להתייחס אליו כאל דולר לכל דבר? ובכן, הרגילו אותנו להסתכל תמיד קדימה בשביל למצוא את הפתרון הבא בעולם בדיגיטלי, אבל מי שהגה את הרעיון ל-Tether עשה בדיוק הפוך. הוא הסתכל אחורה ואימץ רעיון אנלוגי שהמערכת הבנקאית המסורתית זנחה סופית ב-1971.
כשזה נוגע לכסף בעיית ‘האמון’ אינה בעיה חדשה, היא נוגעת לשורשים הכי קמאיים של הרעיון. לאורך רוב ההיסטוריה הפתרון היה פשוט, היתה חפיפה בין ‘המושג’ כסף ל’עצם’ כסף. מטבע מזהב או מכסף היה שווה כמו משקל הכסף והזהב במטבע (השם העברי ‘כסף’ ממחיש את זה יפה), זה אף פעם לא היה כל כך פשוט – אבל זה היה הכיוון הכללי, ולאורך בערך שלושת אלפים שנה הרעיון הזה עבד.
ואז הופיעו השטרות הראשונים ואנשים הגיבו בחשדנות, שלא לומר בעוינות. נסו לספר ב-1800 לצייד צבאים מהחלק הנידח של קנטקי, שעד היום כשביקר בתחנת הסחר קיבל תמורת כל פרוות גב צבי מטבע דולר כסף קשיח (מכאן אגב הכינוי שעד היום דבק בדולר – Buck), שמעכשיו הוא צריך להסתפק בחתיכת נייר. הדרך של הבנקים המרכזיים לבסס את האמון בשטרות נקראה ‘תקן הזהב’. הרעיון פשוט, במרתפי הבנק המרכזי יהיו ערימות של מטילי זהב שמבססים את הערך של השטרות שהבנק המרכזי מפיץ. כמות הזהב שבמרתפים אמורה לשקף את שווקי וכמות השטרות שנמצאים בסירקולציה. כך נהגו רוב הבנקים המרכזיים לאורך המאה התשע-עשרה. במאה העשרים העיקרון הזה נזנח בהדרגה לכיוון העיקרון של ‘כסף פיאט’– כסף שלא מגובה בערך ממשי וששוויו הוא פועל יוצא של האמון וההתנהלות של הבנק המרכזי וכלכלת המדינה שניצבת מאחוריו. המקום היחיד שגרר רגליים באיחור לא אופנתי היה ארצות הברית, שעד 1971 המטבע שלה היה מגובה בצורה כזו אחרת של תקן הזהב.
איך כל זה קשור ל-Tether? זה בדיוק מה שהם עשו. כל Tether דיגיטלי שנמצא בשוק מגובה בדולר פיזי בחשבון המרכזי של החברה. קיבלת תגמול ב-Tether ואתה רוצה להמיר אותו לדולר? אין בעיה. תביא Tether, תקבל דולר בתמורה. כך, באמצעות מנגנון פרימיטיבי אך אפקטיבי, הפך Tether לדולצ’ האורגינל, שבמערכות הסחר נקרא USDT.
כבר הזכרנו ש- Tetherנועד לביצוע עסקאות בעיקר על רשת הביטקוין. אבל, בעצם, איך זה מתבצע? הרי ביטקוין היא רשת מבוזרת שמיועדת לעסקאות בביטקוין איפה ה- Tether בכלל מתחבר? ובכן, Tether אמנם מבססת את האמון במטבע באמצעות חשבון ‘אנלוגי’, אבל העובדה שהיא יכולה להתקיים ולבצע עסקאות על רשת הביטקוין היא תולדה של פיתוח טכנולוגי שנקרא שכבת Omni.
Omni היא פלטפורמה הפועלת כשכבת לוויין של פלטפורמת הביטקוין והיא מאפשרת להוסיף שירותים של ‘הדור הבא’ בביטקוין בלי לגעת בליבת הבלוקצ’יין. אחד הדברים שהמערכת של Omni מאפשרת זה הפקה של טוקנים שניתן לסחור בהם מול ביטקוין.
תודות ל-Omni יכלה Tether להנפיק את המטבע USDT כטוקן. כאשר כל טוקן, כך נטען, מיוצג על ידי דולר אמיתי במציאות.
מי שהגה, יזם והוציא לפועל את ה-Tether היא חברת ביטפינקס (Bitfinex). ביטפינקס אינה שחקן חדש בשוק הקריפטו. למעשה, היא ידועה כאחת מזירות הסחר הגדולות של הביטקוין ומטבעות דיגיטליים נוספים. מצד אחד, העובדה הזו הופכת אותה למפתחת טבעית עבור מטבע כזה. יש לה את ההבנה בתחום, את ההון והיכולת לבנות מערך לוגיסטי, והעובדה שפלח משמעותי של הסחר בביטקוין עובר דרכה גם מאפשר לה להניע טרנד שימוש וסטנדרטיזציה. מצד שני, העובדה הזו הופכת אותה לגוף ריכוזי מאוד ומייצרת חשדנות ואפילו טענות שמדובר בהונאה.
את הטענות לגבי ההונאה הוביל בלוגר אלמוני שלאורך תקופה ביצע תצפיות אחר קצב הייצור של טוקנים חדשים של ‘USTD והתצפיות שלו הציגו קורלציה מטרידה בין קצב יצירת הטוקנים ובין העלייה בערך הביטקוין. הטענה שלו היא שבעצם נוצרים טוקנים חסרי גיבוי שמבצעים מסלול חד כיווני לרכישות ביטקוין גדולות שמנפחות את מחיר המטבע. הפרשנות הזו רחוקה מלהיות חד משמעית, אבל לאורך תקופה ארוכה היתה אי בהירות לגבי מצב חשבונות הדולרים של Tether ולמרות שבכיריה טענו (וטוענים) בתוקף שכל טוקן USDT מגובה זה לא תמיד ברור. המצב רק החמיר אחרי שבאפריל 2017 דיווחה הנהלת Tether על קשיים בהעברות בינלאומיות. חוסר האמון במטבע הוביל לכך שבזירות המסחר באותה תקופה מחיר של USDT אחד עמד על 93 סנט.
משבר נוסף שפקד את Tether קשור להתקפת הקינג שבמהלכה נגנבו 30,000,000 (!) טוקנים של USDT. בפועל, Tether זיהתה את הגניבה בזמן, המטבעות הגנובים ‘סומנו’ ונערך ‘פיצול קשה’ (hard fork) ברשת כשהגרסה הפעילה מתוכננת לא לכבד את הטוקנים – כך שהגניבה כאילו לא היתה. ועדיין, מדובר בחתיכת אופרציה.
מאז Tether התאוששה והתגברה על התקלות ולמשך תקופה מסוימת ערכו של USDT אפילו עבר את הדולר ועמד על 103 סנט, אבל גם התופעה החריגה הזו תוקנה, אחרי הכול המטרה של Tether היא להיות כמו דולר אמיתי – יציב ונזיל. עדיין קיימת אי בהירות אבל את הסחורה הזו היא בסך הכול מספקת בהצלחה והיום יש לה תפקיד חשוב ב’שרשרת המזון’ של הביטקוין.
למן ימיה הראשונים Tether הצהירה כי היא לא מתכוונת לעצור בדולרים ובכוונתה להרחיב את הפורמט הזה גם לסוגי כסף פיאט נוספים באופן שינגיש אותם לפלטפורמות הביטקוין. אחד הדברים שעזרו לה לקבל מחדש את אמון המשתמשים היה שהיא עמדה בהבטחתה ובנוסף לטוקן ה-USDT הדולר הדיגיטלי היא הנפיקה את הטוקן EURT המקבילה הדיגיטלית ליורו ובקרוב תושק גם גרסה ליין Tether דיגיטלי.
Tether בהחלט הפך את הממשק של הביטקוין ליותר נוח ונזיל, אבל בשונה ממרבית מטבעות הקריפטו הוא לא אמור לשנות את ערכו, למרות כמה אנומליות חריגות מדובר יותר בכלי מסחר חכם ולא במטבע שמיועד למשוך משקיעים או ספקולנטים.
חשוב לדעת: כל ההסברים על המטבעות השונים מבוססים על פרסומים של יוצריהם. אין לראות במידע כהמלצה, או כייעוץ.השימוש באתר על אחריות המשתמש/ת בלבד.